מירב וקטיה הן לקוחות שלי שהחליטו לעשות צעד אמיץ ולהגשים חלום- עסק. זאת לא הפעם ראשונה שאני מקבלת פניות לגבי ייעוץ עסקי והתשובה שלי היא תמיד לא- אני לא מייעצת. אתן מוזמנות לבוא לסטודיו ונקשקש בכיף אבל לא אקח כסף או אחריות על עצות.

קטיה: תוכלי לספר לנו איך התחלת בייבוא? את הרי מייצאת במקור.

לילך: נכון. ההתחלה שלי היא במנורות. עם המנורות טסתי לפריז לתערוכה שנקראת פליי-טיים והיא התערוכה הכי נחשבת בעולם בתחום טקסטיל ולייף סטייל לילדים. זאת תערוכה מומלצת לכל חובבות עיצוב לילדים ובפרט למי שחושבת להקים עסק בתחום. בתערוכה הכרתי את הנלור שהיא בעלת המותג WOBBEL – היינו באותו אזור של ביתנים.

מירב: אבל טסת עם המנורות בשביל לייצא ולמכור לחנויות בחו״ל, אז איך קרה שמתוך זה הבאת את WOBBEL לישראל?

לילך: חזרתי לארץ והתחלתי לעבוד על מנורות עבור החנויות שאיתן סגרתי עסקאות. באחד הימים, מישהי שאני לא מכירה פרסמה תמונה של WOBBEL בקבוצת פייסבוק ששתינו חברות בה. מתחת לתמונה היא כתבה- בנות, מכירות חנות שמוכרת וובל בארץ? עניתי מיד שאני מכירה את הנלור! לפני כמה ימים הצגנו בפריז זו לצד זו! אני חושבת שתוך 24 שעות היו בפוסט הזה יותר מ- 400 תגובות של בנות שרוצות וובל.

קטיה: ואיך הגבת?

לילך: הייתי בהלם. לא ידעתי שכל כך מחכים לוובל בישראל, מעולם לא התעסקתי בייבוא ויותר מזה… לא הבנתי מה עושים עם הקרש הזה!

מירב: מה קרה אחרי כל התגובות? טכנית- איך התקדמת עם תהליך הייבוא?

לילך: כתבתי להנלור, הסברתי לה שיש ביקוש אדיר בישראל ואז עשיתי את הדבר הכי חכם שאני עושה עד היום- נתתי לעומר לשבת על המספרים:) עומר סיפק לי מחיר סופי לצרכן בישראל (תמיד נקודה רגישה כי אין אף מדינה כמו ישראל שהייבוא אליה הוא כל כך יקר) ואני התחלתי לאסוף בנות לקבוצת רכישה. בדרך הזאת בעצם הבאתי וובלים בפעם הראשונה לישראל בלי להביא הון עצמי שלא היה לי.

קטיה: את חושבת שההצלחה של וובל היתה כזאת הודות לעובדה שוובל זה מותג?

לילך: לא רק, אבל העובדה שוובל מתחזקים עמוד אינסטגרם עם מאות אלפי עוקבים, אתר חזק ושיתופי פעולה עם בלוגריות מובילות בעולם – בהחלט הועילה. זה גרם לבנות בישראל ולי לחשוב שמדובר במוצר שהוא וואו ואחרי שנתיים אני רואה שצדקנו. קרש זה לא.

קטיה: אנחנו מתלבטות האם לייבא או לייצר בעצמנו לעסק המתגבש שלנו. מה את ממליצה?

לילך: ייבוא של מותג הוא עניין יקר, אבל מיתוג של מוצר שייצרתן בישראל, יכול להיות יקר ומסובך אפילו יותר וזה עוד לא האתגר האמיתי.

קטיה: שהוא?

לילך: איך תשווקו? מה דומה למוצר שאתן רוצות לייצר/ לייבא? עם מי תתחרו על קהלים? מהי הנקודה החזקה שלכן שתיתן את היתרון והכי חשוב- האם יש לכן את היכולת הכלכלית? הקמה של עסק יכולה לקחת שנים כשהוא נבנה בצורה יסודית ובשנים האלה יש רק שני מניעים: תשוקה ועקשנות. כסף אין. לא בשלב הבנייה.

מירב: יש לנו חלום ותשוקה… אנחנו רואות משהו בדימיון ורוצות ללכת על זה, אבל עכשיו פתאום מרגישה שיש לי סלט במחשבות.

לילך: אני לא אייפה את המציאות. החלום שלכן עוד לא מוגדר מספיק. אתן מרגישות מוצפות כי קיבלתן המון מידע ואתן מבינות שיש עבודה קשה לפניכן. זאת התפכחות טובה ועכשיו זה הזמן לעשות סדר, בדגש על לעשות.